מי רשאי לברך אותנו   בשנים האחרונות רווחת תופעה שבה רבנים שכותבים קמעות או מברכים זוקפים לזכותם את השינוי לטובה שקורה אצל האדם שקיבל קמע או ברכה, במידה ולא הצליחה הברכה או הקמע, כמובן שמיד הם יגידו שזה מאלוהים, משמע שהם אחראים על הטוב ואלוהים אחראי על הרע, אז אם קרה לך משהו רע למרות הברכה אזי אלוהים אחראי לה, ואם קרה לך משהו טוב, מיד הם מצביעים על עצמם כאחראים להצלחה של מה שקרה. אך הם שוכחים לציין שהטוב והרע בידי שמים. הברכה שמברכים אותנו היא כדי להיטיב עם האדם שביקש אותה, כל אדם יכול לברך ואילו לרב לא ניתנה סמכות משמים לברך ןלכן אב שמברך את בנו או ביתו, כוח הברכה גדול יותר מכוח הברכה של כל רב,  אך בירכתו של ילד שטרם מלאו לו 13 שנים גדולה וחזקה יותר מברכה של הרב הגדול ביותר, וזו מכיוון שאותו הילד שטרם אמר עליו אביו "ברוך שפטרנו מעוונותיו של זה" לא חלים עליו עוונות והוא נקי וזך יותר מכל אדם אחר. לאף אדם אין קשר ישיר לבורא ולכן כולם שווים בעיניו - אך שווים יותר אותם אלא שעדיין אין החטא דבק בהם, ילדים לפני גיל 13. אסור לתת לרב תשלום עבור ברכה, כי אם הוא קיבל על עצמו לשרת את הציבור בקודש, תשלום מבטל כל פעולה או רצון והופך את המעמד למעמד עסקי וכמובן שמנטרל את הקדושה שבדבר, כמו לדוגמא: מתן תרומה תמורת ברכה, שזה בעצם קניה ובכך ביטלנו את מצוות התרומה.